קורס מבוא : תקשורת מקרבת 4-3-2-1

"שפת הג'ירף"- תקשורת מקרבת בבית הספר סורקיס

עיקר ההבדל בין התקשורת הרגילה לתקשורת הלא אלימה הוא בכך שבשפה הרגילה אנו מרבים להשתמש במרכיבים כמו: הערכות, שיפוטים, הכללות והאשמות, העלולים ליצור ניכור והתרחקות. ואילו התקשורת הלא אלימה – שפת הג'ירף – כרוכה בהתייחסות מן הלב.

שפת הלב מתעניינת ברגשות ובצרכים – שלי ושל השני.

שפת הלב מביעה בכנות ובפתיחות את רגשות הדובר ומתעניינת באופן אמפאטי ברגשותיו ובצרכיו של השני. זוהי שפה, המגבירה את יכולתנו להגיב באהדה לאחרים, ולטפח את יכולתם שלהם להגיב אלינו מאותו מקום.

בבסיס תפיסה זו מצויה ההנחה כי טבעי לנו להיות אכפתיים לצורכי הזולת, כמו לצרכינו אנו וכי נתינה מן הלב והקלה על הזולת עשויות להסב לנו הנאה עמוקה.

מרבית העימותים בין בני אדם מתקיימים כאשר צרכים אינם באים על סיפוקם, או נראים כמתנגדים זה לזה. העימות המילולי או אף האלים מתרחש כאשר אנו שוקלים את המצב ברמה של: פירושים – שיפוטים – דרישות – האשמות.

 



האפשרות שמציעה שפת הג'ירף היא שונה: שיתוף בצורך וברגש של הדובר והתעניינות ברגש ובצורך של השני. עכשיו, לאחר שזה נעשה, הסיטואציה ברורה יותר. כל אחד מבין טוב יותר גם את עצמו וגם את זולתו. עכשיו קיימת בין המעורבים בסיטואציות נכונות (במקום העוינות שנבעה מהתנגשות הצרכים טרם בירורם) לשתף פעולה במציאת דרכים לסיפוק כל הצרכים.

למה ג'ירף?
בהפעלות נעזרים בשתי בובות – בובת ג'ירף ובובת תן.

הג'ירף נבחר בשל לבו הגדול (משאבה שתפקידה להזרים דם לכל אורך הצוואר הארוך, ומשקלה 30 ק"ג...) ובשל גובהו, המאפשר לו ראיית-על של הבעיה, כמו גם ראיית השלכותיה לטווח הארוך. הג'ירף אינו טורף, ואוכל את העלים הגבוהים, כך שאינו מפריע לחיות הנמוכות ממנו להינות מאכילת השיחים הנמוכים...

 


שפת הג'ירף היא, כאמור, שפת הלב. היא מאפשרת לשני הצדדים לבטא את כל הרגשות והצרכים המעורבים באירוע. אוזני הג'ירף שומעות לא את פיו של השני, שאולי מקלל או צועק, אלא את ליבו – את רגשותיו, שכרגע בוודאי פגועים וכאובים, ואת צרכיו שלא נתמלאו. לבו של הג'ירף רחב מספיק כדי להבין שהאדם העומד מולו, כועס וצועק כי אינו יודע דרך אחרת כדי להביע את צרכיו ולספקם.

הדמות השנייה היא התן. זהו יצור נמוך, המתקשה לראות לטווח רחוק, מיילל דווקא בלילות וניזון מיצורים אחרים. כך גם "שפת התן" – שפתו של מי שאינו מתחשב בסביבתו ומתקשה לקלוט את רגשותיו וצרכיו של הזולת.

תקשורת לא אלימה מנסה לקרב אותנו אל הג'ירף שבתוכנו – צעד, צעד.

באופן מעשי ביותר אנו לומדים ומלמדים את ילדינו בתכנית זו "לתרגם" שיפוטים, האשמות ודרישות לשפת הג'ירף – לרגשות, צרכים ובקשות. כתוצאה מכך, השני אינו מרגיש מאוים, מבויש או נתון לשליטה, ואינו עסוק בהתגוננות או בתקיפה. הוא מקשיב.
יש סיכוי לתקשורת בינינו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

<

 

עקרונות הפעולה

איך מדבר הג'ירף?

 שפת הג'ירף מאורגנת על פי מודל בן ארבעה שלבי שיח:

 שלב ההתבוננות

 ההתבוננות היא תיאור, עובדתי וברור ככל האפשר, של המצב. זאת, כדי ליצור בסיס משותף להידברות, המבוסס על הסכמה ביחס ל"מה שקרה". שפת הג'ירף עשויה לבטא הערכה לפעולות האדם, אך תימנע מהערכתו של הזולת כאדם.

 

שלב הרגשות

 מתן ביטוי לרגשות העולים באדם בסיטואציה בה מדובר, מבלי לרמוז על כך שהשני אחראי בדרך כלשהי להתעוררותם. אנו לומדים לפתח בעצמנו מודעות לכך שרגשותינו נובעים מהערכים, הרצונות והצרכים שלנו, שנתמלאו או שלא נתמלאו, ולא מהתנהגותו של השני או מדבריו. שיתוף ברגשות עשוי ליצור הבנה וקרבה, מאיר ולכולנו רגשות דומים.

 

שלב הצרכים

 כאן המקום לבטא את הצורך שבבסיס הרגש. הצורך שגרם לרגש להתעורר.סיפוק צרכים הוא היעד המרכזי, אליו מכוונת ההידברות בין אנשים. ההבהרה המילולית של הצרכים – היא עצמה מקרבת, כי לכולנו צרכים דומים, וכאשר אתה משתף אותי בצורך שלך, הוא מוכר לי מניסיוני...

 

שלב הבקשות

 בקשה המושמעת בלשון חיובית ובשפת פעולה ברורה וברת-ביצוע, רבים סיכוייה להיענות, בעיקר אם היא מנומקת ע"י צורך (במקום: "תפסיק להרעיש", יאמר הג'ירף: "אנחנו זקוקים לשקט").

 

חשוב גם לקחת בחשבון סירוב אפשרי, מתוך הבנה שלשני יש צרכים שונים משלי, שאינם מאפשרים לו להיענות לבקשתי.

 

כאן עשוי להיפתח משא ומתן, שבבסיסו התייחסות לכל הצרכים שהועלו, וניסיון לספק את כולם בדרכים יצירתיות, המקובלות על כולנו. כדי לתת לבקשה סיכוי מרבי להיענות, חשוב שלא תישמע לשני כדרישה.

 

 

שפת הג'ירף  1

1. זיהוי תצפית - שאלו מה קרה או מה נאמר.

2 . זיהוי רגש - שאלו מה מרגישים כשמישהו אומר או עושה את מה שתואר.

3 .  זיהוי צרכים - שאלו מה נחוץ לדובר או למאזין כשקורה האירוע המתואר ועולה הרגש שזוהה. 

4 .  בקשה - שאלו מה ניתן לעשות כדי לספק את הצורך שישפר את ההרגשה. יש הרבה דרכים לספק צורך.

שפת התן

1.  הערכות, הכללות ושיפוטים - במקום זיהוי תצפית 

2.  ביטוי של מחשבות מנתחות של עצמי ושל הזולת - במקום ביטוי של רגשות

3.  ביטוי של חסך, מה חסר לי, מה לא בסדר - במקום ביטוי של צרכים

4.הפעלת כוח כדרישה מהזולת לספק את צורכי, רק כך אפשר לספק צורך, אין בררה - במקום לבקש ולחפש אלטרנטיבות לסיפוק צרכים.